קצת עלי ועל תפיסת ההתנדבות שלי

שמי סיגל פרידמן גמליאלי,

יועצת ארגונית ומנחת קבוצות, מומחית לניהול מתנדבים.

בעלת M.A בסוציולוגיה ארגונית מהאוניברסיטה העיברית בירושלים, ו M.A נוסף בניהול מלכ"רים וארגונים קהילתיים, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העיברית.
צברתי ניסיון רב בייעוץ, הדרכה וליווי של מנהלות ומנהלי מתנדבים. ניסיון זה נבנה כחלק מעבודתי בפיתוח ארגוני וניהול מכון לר לניהול התנדבות ביד שרה וכן במסגרת עבודתי בארגון פעמונים, ארגון המבוסס על פעילות התנדבותית. ערכתי מחקר תזה על מתנדבים המנהלים מתנדבים אחרים, ואני מאמינה בחיבור בין מחקר, ידע מן השטח והתנסות מעשית בניהול מתנדבים כמקור לבניית מענה ייעוצי מקצועי וקרוב לשטח.
 

אני מאמינה בכוחם של מתנדבים לחולל שינוי, לתת שירות ולתרום לאתגרים החברתיים הרבים עימם אנו מתמודדים. אשמח להיות שותפה למסע של בניית התנדבות טובה ואיכותית לארגון, למנהל המתנדבים, למתנדבים עצמם ולחברה הישראלית.

 

ועוד מילה על החיבור האישי שלי להתנדבות

כל מי שעוסק בהתנדבות יכול למצוא את השורשים של ההתנדבות בתוך סיפור חייו. בסדנאות שאני מנחה למתנדבים ומנהלי מתנדבים אני נוהגת לשאול את השאלה: "מה בסיפור החיים האישי שלך מתחבר להתנדבות"? לעיתים קרובות נמצא את ההתנדבות כחלק מילדותינו, התנדבות שלמדנו עליה בבית ההורים או מדמויות משמעותיות אחרות.

אני בת קיבוץ להבות חביבה. ההתנדבות והמעורבות החברתית היתה חלק בלתי נפרד מההוויה של הקיבוץ, מהתודעה הקולקטיבית שהיחיד והחברה שזורים זה בזה.

כשהייתי ילדה קטנה בקיבוץ נהגתי ללכת יחפה, מוקסמת מהפשטות והחופש. ערב אחד ליווה אותי אבא לבית הילדים. הלכתי יחפה כהרגלי והציקו לי אבנים קטנות שהיו פזורות על המדרכה. ביקשתי מאבא שירים אותי על הכתפיים. אבא אמר "את יודעת מה זו סולידריות? אני אתן לך סנדל אחד שלי, ואני אשאר עם סנדל אחד. ככה נלך לבית הילדים וככה נהיה סולידריים..."
התנדבות מגלמת בעיני סולידריות במיטבה.

התנדבות היא  נכונות לקחת חלק במציאות חייו של הזולת ולא פעם בכאביו ומצוקותיו.
אבל התנדבות לבדה אינה מספיקה. מתנדבים זקוקים לניהול, הכוונה, תמיכה והדרכה כדי שהתנדבותם תישא פרי. השליחות שלי היא להדריך וללוות ארגונים, מנהלות ומנהלי מתנדבים ואת המתנדבים עצמם לעשייה חברתית מקצועית ואפקטיבית.